לא מדברים על זה - מניעת הריון בשישה פרקים ועוד מחשבה

פרק א'

אני ממתינה לרופאת הנשים, מעיינת ברפרוף בספר כלשהו. תכף תורי. לחדר ההמתנה נכנסת אישה על עקבים. היא מנפנפת 'היי' לאחות ומתיישבת בביטחון רב על כיסא לצדי. כשהדלת נפתחת ותורי מגיע, היא קמה וללא הנד עפעף נכנסת במקומי אל הרופאה. עוד לפני שאני מספיקה להגיב, אני שומעת את הרופאה מקבלת את פניה בשמחה, והדלת נטרקת מאחוריהן.

חמש דקות אחר כך, האישה יוצאת בחיוך שבע רצון, עקביה טופפים על רצפת הקרמיקה של קופת החולים.

ואז תורי.

אני נכנסת אל הרופאה ולאחר 'שלום' קצר, הצגת כרטיס מגנטי ותקתוק על המחשב, מבקשת ממנה התאמה של אמצעי מניעה. הרופאה מחייכת אלי ומוסרת לי מרשם לגלולה חדשה, מלווה בפרוספקט המבטיח 10% הנחה, אותו קיבלה לפני דקה מסוכנת התרופות. כן, זו שעקפה אותי בתור.

רגע, ואיך משתמשים בזה?

תקראי, הכול כתוב בפנים, הרופאה אומרת לי.

לא חולפת דקה ואני בחוץ, תוהה לאן עכשיו ולמה שוב נאלמו שפתי ולא שאלתי על סיכונים, סיבוכים, תופעות לוואי, ומי בכלל אמר שזה מתאים לי, לגוף שלי, לאורחות חיי, לזוגיות שלנו, ובכלל רציתי לשאול על אופציות אחרות... אבל כל זה נותר בתוכי בלבד, שכן פציינטית חדשה כבר בפנים.

שוב אני עדה לדרכים המתוחכמות בהן כסף מניע את העולם, ולא תמיד לטובתי. חישבתן פעם כמה אישה ממוצעת מוציאה על גלולות במהלך חייה?

פרק ב'

המצאת הגלולה למניעת הריון חוללה מהפכה. לראשונה בתולדות ההיסטוריה, היא הצליחה לנתק תודעתית בין קיום יחסי אישות לבין הריון, לידה ותינוק. לא, היא לא עשתה זאת בבת אחת. המבוגרות שבינינו עוד זוכרות את הגלולות במינון גבוה, אלו שגררו תופעות לוואי רבות והניסיון שנצבר לגביהן היה קטן. אולם בחלוף השנים הומצאה גלולה במינון נמוך, תופעות הלוואי פחתו, היעילות גברה, וכיום זהו האמצעי מספר אחת למניעת הריון.

האומנם?

לנשים רבות הגלולה מתאימה מאוד. היא מספקת להן כל מה שהן זקוקות לו: שקט נפשי, יעילות גבוהה, הפחתה של כאבי מחזור או אקנה ועוד. אך רבות אחרות סובלות מתופעות לוואי שהפכו לחלק משגרת חייהן. למעיינות באותיות הקטנות יסתבר כי גלולה היא תרופה לכל דבר, תופעות הלוואי והסיכונים הכרוכים בלקיחתה הנם רבים, ויש לשקול בזהירות ובשום-שכל את השימוש בה.

הנפוצות והחמורות שבתופעות הלוואי של הגלולות הן יובש בנרתיק ואובדן חשק מיני. אחריהן בתור עומדות הפטריות, ההשמנה, המיגרנות ועוד. מי שתרצה רשימה מלאה תמצא אותה בשלל מאמרים ברשת. רק אעיד עדות אחת על צעירה מקסימה בת 25, שלאחר נישואיה פגשה בתוכה לפתע דיכאון ומחשבות אובדניות. לאחר כמה חודשים של פחד, בושה והסתרה היא העזה להתייעץ עם רופאת הנשים שלה. למזלה, זו הורתה לה לזרוק את הגלולות מיד לפח. השפעתן המזיקה של הגלולות חלפה, אולם נדרש לה עוד זמן רב לשקם את דימויה העצמי, ואת ביטחונה בעצמה ובזוגיות הטרייה שלה. כן, גם דיכאון רשום באותיות הקטנות, ולרוב אף אחד לא טורח ליידע אותנו על כך.

פרק ג'

כשנוטלים גלולות על פי ההוראות, הן מצליחות למנוע הריון בצורה מיטבית מכיוון שהן מכבות לחלוטין את מנגנון הפוריות של האישה. באופן טבעי, מחזור הפוריות הנשי הנו מקהלה מתוזמנת היטב של הורמונים, הפועלים בתיאום מפליא ומדויק ביניהם ומביאים את האישה בכל חודש לכדי ביוץ ובעקבותיו וסת. הגלולה, לעומת זאת, מכילה מינונים קבועים של אסטרוגן ופרוגסטרון ואלו מונעים את הופעת הביוץ, וכשאין ביוץ - אין הריון.

כשאין ביוץ אין הריון, אבל אין גם את כל מה שגוף האישה, נפשה ורוחה מרוויחים מכך שהאישה היא  מחזורית. כן, אנחנו מחזוריוֹת בכל רגע מחיינו, לא רק בימים בהם הווסת מגיעה. נבראנו כך שבכל יום מינוני ההורמונים בגופנו שונים מהיום שקדם לו. כל יום הוא משהו חדש, באמת.

המקהלה הזו - בה נעים יחד במינונים שונים אסטרוגן, פרוגסטרון והורמונים נוספים - מביאה לשינויים מהותיים ברירית הרחם, בצוואר הרחם, בחום הגוף, במצב הרוח, במידת המשיכה המינית והחשק המיני, ביכולות התקשורת הבין-אישית, במידת האסרטיביות, במראה העור והשיער, בתיאבון, באצירת הנוזלים, ברמת הדכדוך או השמחה, ביכולת לשאת קושי, ועוד ועוד... למעשה, המחזוריות הגופנית הזו קושרת אותנו לכל מה שמחזורי ביקום: לעונות השנה, לגאות ולשפל, לגלגל החיים. היא מקפלת בתוכה את ההבנה שהזמן בנוי מעליות וירידות ונע בספירלה שמביאה אותנו בכל פעם לאותה נקודה – מזווית אחרת. זו שפה שונה במובהק מהחתירה המערבית ליותר, תמיד ועוד, הבנויה כמו קו ליניארי.

אתמקד בשתי תופעות של המחזוריות הטבעית שלנו.

התופעה הראשונה - תנודות ברמת החשק המיני. באופן מותאם ביולוגית, בימים הסמוכים לביוץ רמת החשק של האישה עולה – אבל לא רק שלה. היא באמת מושכת יותר. דוגמה משעשעת לכך נמצאה במחקר שנערך בפונדקי דרכים בארצות הברית וגילה כי ככל שהמלצרית קרובה יותר לביוץ שלה, היא מקבלת טיפ גבוה יותר. זה לא מפתיע, לאור העובדה כי סמוך לביוץ נמצאת בגוף האישה כמות גבוהה מאוד של ההורמון אסטרוגן, זה שאחראי בין היתר להפוך אותנו למושכות יותר. בדומה להלכות נידה, המשמרות את הקרבה והריחוק בין בני הזוג ומזמנות השתוקקות וגעגועים מתחדשים, גם גוף האישה מזמן לה זמני קרבה ואינטימיות עם בן זוגה, מחד, וזמני התכנסות בעצמה, מאידך.

התופעה השנייה – PMS, תסמונת קדם וסתית, או במילים פשוטות: העצבנות האופיינית לימים שלפני הופעת הווסת. בסרט בו צפיתי לפני שנים רואיינו שתי חוקרות אוסטרליות בנושא קבלת הווסת. אחת מהן סיפרה כי נשים רבות נוטות להתנצל ולומר: "אל תתייחס לבכי שלי... אני צריכה לקבל...". מוכר גם לכן? אלא שאז החוקרת הגביהה את קולה ואמרה: "אבל זה הפוך!". האישה לא צריכה להתנצל אלא להסביר: "הנושא הזה חשוב מאוד! אם הוא עולה בימים שלפני הווסת, סימן שאני לא יכולה להדחיק את זה יותר!". לטענת החוקרת, המחזוריות הנשית מאפשרת לאישה להניח בצד עניינים לא פתורים במשך רוב החודש. אולם סמוך להופעת הווסת האישה מוזמנת להתבונן בקרקעית האגם שלה – ולראות שם מה נקי ומה עכור. היכולת הזו של האישה להתבונן פנימה ולהבחין בדרוש תיקון במערכות היחסים שלה היא עניין שלא כדאי לה ולבן זוגה להחמיץ. המידע הזה יכול להצעיד אותם, בכל חודש מחדש, עוד צעד קדימה בבניין הקשר ביניהם.

עלייך לדעת: כשאת נוטלת גלולה (או כל צורה אחרת של אמצעי מניעה הורמונלי, כמו: מדבקה, זריקה, נובה-רינג, מירנה וכו'), את מאפשרת לה לשתק באחת את התבונה המחזורית שלך, ולהפוך אותך לקו שטוח ובטוח. האם את משוכנעת שאת רוצה לוותר על המחזוריות שלך? האם חשבת אי פעם על המחירים שאת משלמת כאישה, ועל המחירים שאתם משלמים כזוג?

פרק ד'

כדי ליצור הפריה דרושים שניים - זרע וביצית. לאור העובדה הפשוטה הזו, מפתיע לגלות כי כל אמצעי המניעה, למעט אחד, מיועדים לנשים. יש שיטענו כי נשים נושאות הריון ולכן הן צריכות להגן על עצמן. ועדיין, הייתי רוצה לחנך את בנַי ובנותי לכך ששני בני הזוג אחראים יחד על תוצאות מעשיהם, והתינוק המתוק שייוולד להם בשעה טובה הנו של שניהם, לא רק שלה.

התופעה המדאיגה הזו - שהמחקר טרם מצא (וחיפש?) אמצעי מניעה המיועדים לגברים - מעלה כמה תמיהות לגבי המחירים שנשים מוכנות וגברים לא מוכנים לשלם כדי למנוע הריון. די אם נתבונן בקמפיינים שעודדו שימוש בקונדומים בשנות התשעים: הרבה מילים וכסף הושקעו בשכנוע גברים שראוי להציל חיים גם על חשבון פגיעה בספונטניות, ב"טבעיות" ובסיפוק המיני. לנוכח זה, מפתיעה הקלות בה כבשה הגלולה את העולם הנשי, חרף שלל הסיכונים ותופעות הלוואי הכרוכות בה.

לא אציג כאן תמונה תמימה. אין אף אמצעי מניעה מושלם, ולכל אמצעי יש יתרונות וחסרונות. הגלולה מאפשרת ספונטניות ביחסים, בעוד שקוטלי זרע, דיאפרגמה או קונדום לרוב פוגמים בה. הגלולה מאפשרת לשכוח לזמן-מה את ההתלבטות בין מניעת הריון לבין יצירתו, בעוד שאמצעים אחרים מניחים את השאלה על השולחן בכל פעם מחדש. ועדיין, טרם נוצר אמצעי מניעה כמו האמצעים ההורמונליים שמשפיע בצורה קיצונית כל כך על מערכת בריאה, טובה ומתפקדת, ואינו לוקח בחשבון כי בנוסף לכיבוי מערכת חיונית אחת, כבים או נפגעים דברים נוספים יחד איתה. את המחיר הזה משלמות רק נשים. טרם הומצאה גלולה לגברים, אולי כי טרם נמצאו הגברים המוכנים לשלם בבריאותם. ואת זה - כדאי מאוד שנלמד מהם.

פרק ה'

במסגרת לימודיי כמנחת מודעוּת לפוריות בחרתי בעבודת סיכום במהלכה נפגשתי עם פוסקי הלכה בתחום טהרת המשפחה, כדי לשוחח עמם על סוגיית האמצעים למניעת הריון. בפגישות שקיימתי התחוור לי כי פסיקתו של הרב מושפעת מתפיסת עולמו. פגשתי רבנים שמעדיפים להתיר שימוש באמצעים הורמונליים בלבד, שכן לדעתם הגלולה היא "אמצעי בטוח [כלומר, יעיל ובריא], לכל הדעות". פגשתי אחרים, שאוסרים לחלוטין על שימוש באמצעים הורמונליים, שכן הם מתנגדים להתערבות במנגנונים הטבעיים של הגוף ומתנגדים ליצירת נזק. פגשתי כמובן גם כאלו המצדדים בדעות ביניים, הנוטות להתאים את הבחירה לאופיו ולצרכיו של הזוג. 

בתקופה שחלפה מאז, פגשתי לא מעט נשים שמחפשות חלופה לגלולה מסיבות אלו או אחרות, אך נתקלות באיסור הלכתי או בתחושת "בדיעבד". לאלו אני רוצה לומר, כי מוטלת עליכן מִצווה לדאוג לבריאותכן ולשוחח עם פוסק ההלכה על הסיבות בגינן אתן מחפשות אמצעי מניעה שאינו הורמונלי. הרב אינו "יודע כל" ואינו יכול לנחש מי את ומה הרקע ממנו את באה. את תעשי שירות טוב לעצמך ולוֹ אם תספרי לו מה את מרגישה ומה מתאים לך, ואני מאמינה שלרוב תקבלי תשובה מספקת. לשמחתי, מודעותם של פוסקי הלכה לשיקולים הבריאותיים במניעת הריון גדלה והולכת, ואני תקווה כי מגמה זו תימשך.

פרק ו'

מפתיע ככל שזה יישמע, בסופו של דבר אני לא בעד או נגד שום אמצעי מניעה. לכל אמצעי מניעה יתרונות וחסרונות, וכל אחד מהם רלוונטי לחלק מהזוגות בחלק מתקופות חייהם. מה שכן מפריע לי, הוא ההעדפה התרבותית-כלכלית-רפואית הברורה בעד אמצעי אחד ונגד אחרים, על אחת כמה וכמה כשהסיכונים הכרוכים בשימוש בו אינם מבוטלים. ככלל, בכל תחום, כשמציגים משהו כפתרון אולטימטיבי - זה מריח לי לא טוב.

הידע הרב שצברתי בנושא מביא אותי שלא לחבב את הגלולה באופן אישי, אולם אני בהחלט יכולה להמליץ עליה לנשים מסוימות בתקופות מסוימות בחייהן. אני בעד חופש בחירה מלא  הצומח על רקע למידה ושאילת שאלות. אני בעד שיח מעמיק בין שני בני הזוג על האחריות המשותפת שהם לוקחים כשהם בוחרים למנוע הריון, בכל תקופה מחדש. הייתי רוצה לעודד זוגות להסתכל על התחום הזה בחייהם כתחום נוסף בו יש להפעיל שיפוט ערכי: מהו אורח חייכם? מה חשוב לכם כעת? אילו ערכים אתם מציבים בראש סולם העדיפויות שלכם, ועל אילו תסכימו כרגע לוותר? בכל תקופה בחיים התשובות משתנות, ועמן - הבחירה מתחדשת.

ועוד מחשבה...

לאורך השנים אני נתקלת בחיץ בין פעילות פמיניסטית לבין פעילות בנושא מוּדעות גוף. הפעילות למען שוויון בין המינים בתחומי חברה, כלכלה, דת ופוליטיקה נמנעת לרוב משיח ומפגש עם מגוון השינויים בגופה של האישה והאתגרים הכרוכים בכך. לעתים אני תוהה האם מקור ההימנעות הוא בבושה בגוף ובנשיותו - ולא מוצאת מענה.  

אני מייחלת ליום בו ההכרה בגוף הנשי, בנפלאותיו ובצרכיו תיכנס תחת הכותרת פעילות למען רווחת נשים, ושני הדגלים - הדגל הפמיניסטי ודגל גוף האישה - יתנוססו יחד בגאון, למען מטרה משותפת: להעצים את מרחב הבחירה של האישה ובעלותה על גופה.